בלוג אופנה ולייף סטייל, המביא חוויות, רעיונות, טיפים, ותמונות לנשים מכל הגילאים, המידות והמשקלים, ב: ספטמבר 2012

אין כמו האווירה החגיגית וההתרגשות ערב החג לקראת השנה החדשה.

השנה נפלה עלי ועל בני משפחתי צפיפות אירועים סביב ראש השנה שכללה שלוש חגיגות נפרדות לאותה יומולדת. כן, כן, הזמן טס והנסיכה שלי כבר בת 10! חגגנו לה פעם אחת בבית הספר, פעם אחת אחרי הצהריים לחברות הכי טובות בטיול ג'יפים ופיקניק בטבע, ועוד פעם אחת למשפחה. חוץ מזה היתה כמובן את ארוחת ערב החג. הוזמנו להוריה של גיסתי והיה חגיגי ומשפחתי מתמיד. מעבר לתפקידי ואחריותי לעזרה בהכנת שתיים או שלוש מנות לשולחן החג, ולא פחות חשוב - אני גם כמובן המלבישה המשפחתית של כל בני הבית. לפני כל יציאה משפחתית לאירוע, מסיבה או חגיגה באחריותי לדאוג שכולם יצאו מהבית נקיים, מריחים ולבושים למשעי. זה אומר לבחור לכולם אאוטפיטים שלמים, ולפעמים גם ממש להלביש – במקרים של שימוש לא נכון בבגד J (נפוץ בעיקר במחלקה הגברית אצלי בבית – חולצה בפנים במקום בחוץ או להיפך, טיפול בלתי הולם בצווארון או בשרוולים ועוד...).

לעת מצוא אני גם ספרית ומעצבת תסרוקות לפי הזמנה – הבת שלי מביאה אותי כל פעם מחדש למתיחת גבול היכולת שלי: פעם כשהייתה קטנה זה היה קוקו, שתי קוקיות או סתם צמה. היום אנחנו כבר בשלב הצמה המשולבת, צמה סינית, צמה משולבת בקדמת הראש מאוזן לאוזן עם שיער פזור מאחור, וגולגול מפואר עם עזרים טקטיים שלא יבייש את גרייס קלי (ראו תמונה מערב החג בהמשך). למרות שהיא בעלת חוש אופנתי מפותח (מספר שתיים במשפחה) ומבלה לא מעט שעות מול המראה, היא עדיין תשאל - אפילו לפני שנצא לקניות בסופר: "אמא, מה ללבוש?". אם אני לא בסביבה היא תסתדר מצוין, אבל אם אני בנמצא אז למה לשבור את הראש? היא יורדת איתי עד הפרט האחרון של איזה תיק לבחור והאם הוא יתאים לנעליים, אם ואיזה שרשרת להוסיף, אם פזור או אסוף ואיך ישתלב השיער המפואר שלה בכל המראה. היא תמיד תבקש שאני אבוא אליה לחדר להרכיב לה אאוטפיט, ולעתים דקה לפני שנצא מהבית, אני פתאום אשים לב שהיא בעצם בחרה לעצמה משהו אחר לגמרי. העיקר שהיתה לי זכות להביע את דעתי... J

בני המתוק בן השבע וחצי לא ממש מתעניין בבגדים או לחילופין איך הוא נראה, ומבחינתו אם אפשר היה ללכת בפיג'מה לבית ספר הוא היה שמח. אני עדיין מכינה לו ערב קודם את הבגדים לבית הספר (למרות שיש תלבושת אחידה) קל וחומר אם אנחנו יוצאים לאירוע כלשהו. לזכותו יאמר שהוא לא מתווכח, ופשוט לובש מה שנותנים לו. וזו הקלה עצומה!

בעלי האהוב, בדיוק כמו שאני סומכת עליו שיטפל נאמנה בכל ענייני הביטוחים, תוכניות הפנסיה, משכנתאות, תשלומי חשבונות, בנקים (שאני שונאת שנאת מוות) – כך הוא סומך עלי בכל מה שקשור לבחירות הנכונות הקשורות למראה החיצוני שלו. הוא לא יקנה בחיים בגדים בלעדי (לפחות כל עוד אנחנו יחד), ותמיד ישאל אותי מה ללבוש לישיבת דירקטוריון חשובה או למסיבה עם חברים. כדי להקל עליו (אבל בעיקר על עצמי) בבחירה היומיומית הכנתי לו תמונות של כל החולצות והמכנסיים שלו עם כל השילובים האפשריים, של מה הולך עם מה. התמונות מודבקות על דלת הארון שלו מבפנים, מה שעוזר לו להרכיב סטים שנראים טוב יחד. במקביל הוא למד להתאים את צבע החגורה לנעליים, ואת צבע הגרביים למכנסיים. זה בהחלט נותן פתרון ברמה היומיומית. קניינות אישית, עזרה וייעוץ בבחירת תספורת, סידור גבות והחלפת משקפיים נכללים בהחלט בחבילה של להיות נשוי לסטייליסטית.

אבל בערב החג, כמו שקרה השבוע, כשעה וחצי לפני שעת השין ליציאה מהבית, אני מתחילה להרגיש לחץ קל. צריכה לסכם עם כולם מה הם לובשים, להכין להם על המיטה את השילוב המנצח, להכין תסרוקת לבת וגם להשאיר קצת זמן לעצמי. כדי שהסנדלר לא ילך יחף, אין מנוס מתוצאה מלאת סטייל מכף רגל ועד ראש, וחלילה אם הלק יתקלף באחת הצפרניים... אז איפור, שיער, ציפורניים וכמובן אאוטפיט מעניין, הכולל איזה טאץ' שונה או טוויסט מיוחד להצדקת התואר. עם כל האהבה למקצוע, שלמזלי הוא גם תחביב, מסתבר שאני לא ממש לוקחת חופש: בלי הנחות, אבל עם הרבה כיף וחיוך, עובדת שבתות וחגים.....

ותוצאות ערב ראש שנה, רגע לפני הכניסה הדרמטית לארוחת החג, הרי הן לפניכם;

בברכה שנה טובה ומלאת סטייל, וגמר חתימה טובה!