popup sign form

25 בספטמבר 2014

שולחן עורכת

בערך פעמיים בשנה יש לנו סיבה טובה לערוך ריוניון משפחתי, לבשל כמויות אוכל לשבט, ולעצב שולחן באופן חגיגי במיוחד - בערב ראש השנה ובליל הסדר בפסח (אם לא סופרים אירועים מיוחדים אחרים). ראש השנה הזה לקחתי על עצמי את האירוח, ומיד עם סיום סגירת רשימת המוזמנים, חלוקת מי מכין מה, ומה נלבש לאירוע המוח שלי החל להריץ בקדחתנות עיצובים אפשריים לשולחן.

אני אוהבת להפתיע את יקיריי בשולחן מעוצב ומשובב עין, שהופך את חוויית האוכל לנעימה וטעימה יותר, כי ידוע שאנחנו אוכלים גם עם העיניים, לא רק עם הפה. שולחן מעוצב נותן לכל אורח סביבו תחושה שהושקעה מחשבה, עבודה, ואהבה באירוח, מה שגורם לו להרגיש וולקאם במיוחד. ככה אני אוהבת לפנק את האורחים שלי, שהם בד"כ בני משפחתי האהובים, לא פחות מאשר לבשל להם מטעמים (ואולי אף יותר :)).

בדיוק כמו כשאני בוחרת אאוטפיט ללבוש, גם במקרה הזה ההשראה מגיעה מפריט ספציפי. אם בלבוש אני יכולה להחליט על איזו מטפחת שבא לי עליה באיזה בוקר, ואת כל האאוטפיט אני גוזרת מצבעי אותה מטפחת, כך גם עשיתי בנושא עיצוב השולחן: מצאתי בויטרינה שלי זוג פמוטים בצורת פרח עשויים מתכת וזכוכית בגוונים ורוד-צהוב-ירוק, שסיפקו את ההשראה לצבעוניות של השולחן כולו:

הפמוט שעיצוב השולחן נבנה סביבו

בחרתי מפה בצבע לבן שכבר היתה לי בארון, ואחרי ביקור קצר ב"פעמית סטור" חזרתי עם מפיות נייר באותם גוונים, דגלוני שנה טובה, ראנר תחרה בצבע ורוד פוקסיה, סרט אורגנזה בצבע פוקסיה, וגביעי נייר מקושטים בפסים ונקודות עבור הקינוח. כל שאר החומרים והכלים כבר היו בבית מאירוחים או עבודות יצירה קודמים.

על המפה הלבנה פרשתי שלושה ראנרים - שניים בצבע פוקסיה (מפעמית סטור) ואחד בירוק בהיר, שהיה לי בבית משארית של ראנר ישן אותו גזרתי לפי רוחב השולחן.



הוצאתי מהמדף הכי גבוה במטבח את סט כלי אוכל החגיגי שקיבלתי מתנה מאמא קצת אחרי החתונה, ומאז משמש אותי בארוחות החג ובאירועים מיוחדים. הצלחות לבנות ומעוטרות בפסי כסף עדינים (כמובן בטוחים לשימוש במיקרוגל ובמדיח כלים). כוסות היין מקריסטל, וכוסות השתיה שקופות בעלות בסיסים בצבעים משתנים.

כל מפית קופלה בצורת מניפה ונקשרה בסרט אורגנזה בקשירת פפיון:



גביעי המוס בצבעי השולחן, כוסות יין מקריסטל

הסנטר פיס שלי הוא סידור פרחים בגווני השולחן בצילינדר זכוכית אלגנטי על רגל, שהכנתי בעצמי. הוא מורכב מכעשרה ענפים של כריזנטמות בצבע פוקסיה, ליזיאנטוס לבן וורוד בהיר, ופרח קישוט שקראו לו בחנות "קרמיט" כי הוא בגוון קרמיט הצפרדע מהחבובות. כל הפרחים כולל הספוג עלו כ-90 ש"ח, קצת יותר זול מאשר לקנות סידור מוכן, אבל העיקר הוא שזה יצא בדיוק כמו שאני רוצה. את הספוג בו תקעתי את הפרחים הסוואתי באמצעות שאריות בדים מהראנרים, ולטאץ' אחרון הוספתי מחרוזת עדינה של פנינים להשלמת המראה:




צילינדר עם תפוחים על השולחן בסלון להשלמת המראה


התוצאה היתה יפה וזכתה למחמאות מצד המשפחה. אני חושדת בעצמי לפעמים שאני משקיעה מאוד בעיצוב כאילו כדי לחפות על העובדה שאני לא בשלנית סופר מוכשרת, אלא  רק "בסדר" כזה.... או לפחות הבטחון העצמי שלי בתחום הבישול לא משהו.... חייבת להודות בביישנות מה שהתגובות על האוכל היו לא פחות טובות מאלו של השולחן, אז אולי יש תקווה.... :)

מאחלת לכם שנה טובה, מתוקה ויפהפיה, ואם יש לכם תמונות יפות משולחנות החג שלכם אשמח שתשתפו....

חג שמח,

דפני

22 בספטמבר 2014

לוק קליל לערב ראש השנה

השנה אני מארחת את המשפוחה לארוחת ערב החג. חשוב לי שהכל יהיה יפה, חגיגי, מעוצב וכמובן גם טעים.
אני מאלו שאוהבות להלביש את השולחן (מבטיחה, יהיו תמונות גם של זה), אבל ההתלבטויות של לפני לא כוללות רק מה יהיה בתפריט, אלא גם מה אלבש. כמובן שזה חייב להיות יפה כי אני המארחת, אבל גם מאוד פרקטי, קלילי ונוח, כי לא פשוט להתרוצץ במטבח, להגיש לשולחן, לחבק, לנשק, להעמיס, לשטוף, להתכופף לסחוב ולסדר עם בגד שהוא הדוק, לוחץ, לא מאפשר חופש תנועה ומתלכלך בשניה (וכמובן אוורירי מספיק כדי לתת לבטן מקום לצאת אחרי האוכל). אז לבן זה לא יהיה. לעומת זאת, צבע בז' שמגיע כבר "מלוכלך" עם כמה נצנוצים שמושכים את תשומת הלב כלפי מעלה - נראה לי מצוין.

חולצה עם פאייטים שתמשוך את תשומת הלב מעלה, למקרה של כתם באמצע החולצה
המשקפיים זה רק אם אתם יוצאים לדרך ממש מוקדם בגלל הפקקים

לחלק התחתון בחרתי חצאית שחורה מתנפנפת מבד גמיש וגזרה מתרחבת שמחמיאה לרוב הנשים (ומחביאה ירכיים ואגן רחב), כך שגם אם אמצא את עצמי עם ידיים רטובות במטבח כי מישהו גנב את המגבת, תמיד אפשר לנגב על החצאית בלי שאף אחד ישים לב :)





לחולצה ולחצאית התאמתי לוק קוקטי של סנדל על עקב ותיק תואם בפרינט מנוחש, טוב במיוחד אם אתם מתארחים ולא צריכים לעמוד ולהתרוצץ הרבה (אם אתם מתנדבים לשטוף כלים, קחו איתכם זוג שטוח נוסף שיהיה בהיכון):



למי שהנחש קצת יותר מדי עבורה, ניתן לשלב גם עם תיק מבריק שחור (או סתם שחור חלק אם יש בבית):





למראה קצת יותר קליל ונוח, אם אתם מארחים או סתם לא יכולים לסבול עקבים - החלפתי תיק שיכול בקלות להיות גם תיק למראה של יום יום, ונעלי בלרינה שטוחות בדוגמא קלועה:

עם לוק כזה ניתן גם ללכת לעבודה


ואפשר גם מישמש של נעל שטוחה עם תיק מנוחש. הכל אותם גוונים (שחור ובז') והפרינטים עובדים נהדר יחד:



מקווה שאהבתם וקיבלתם השראה לרעיון מה ללבוש לערב החג... אל תשכחו שהאביזרים, ממש כמו במטבח, הם התבלינים שלנו שמוסיפים טעם וריח לכל תבשיל שלנו :)

תודה לקרן ברקוביץ, הצלמת המוכשרת על התמונות היפהפיות ♥ (ולחתול של השכנים שהחליט שהוא אוהב אופנה)

מאחלת לכם שנה מצוינת, שקטה בגבולות ושקטה בבית, עם הגשמה עצמית והתפתחות אישית, ובעיקר מלאה בסטייל!

♥ שנה טובה ♥

דפני

 הפריטים מאיפה?

חולצה: H&M
חצאית: קסטרו (עונה קודמת)
תיק נחש: Nine West (מארה"ב)
תיק פאייטים שחור: קסטרו (עונה קודמת)
נעלי בלרינה: מספרד
סנדלי עקב נחש: Steve Madden (מארה"ב)
צמידים: H&M (עונה קודמת)
משקפיים: קסטרו
שעון: Fossil
לק: Essi Fifth Ave. #64
אודם: לנקום Absolu Rouge 150 



אהבתם? אשמח אם תשתפו או תגיבו.... הערות, שאלות ותגובות יתקבלו בשמחה :)

21 בספטמבר 2014

שוטי, שוטי ספינתי

לשוט באוניית נוסעים מפוארת בסגנון "ספינת האהבה" רציתי כבר הרבה מאוד זמן, למעשה עוד מהיותי ילדה שצפתה בסדרה המתקתקה וחלמה להביט אל השקיעה הרומנטית מהסיפון, כששערה מתבדר ברוח הנעימה. הקיץ הזה הצלחתי להגשים את החלום, בליווי המשפחה המורחבת, כחלק מחגיגות בת המצווה של ביתי הבכורה.

את השייט הזמנו כבר לפני כשנה וחצי בחברת Norwegian Cruise Lines,  והוא החוליה הרביעית בנסיעתנו, אחרי טיולנו בארה"ב (ראו פוסטים קודמים: "זכרונות מאמריקה" פרק 1, פרק 2, פרק 3). המסלול הנבחר הוא שיט בן שבעה ימים היוצא מברצלונה, עם עגינות ביניים בנאפולי, רומא, ליבורנו, קאן, פלמה דה מיורקה, וחזרה לברצלונה. את המסלול היפה הזה עושה אוניית ה-EPIC, אחת מאוניות הנוסעים הגדולות והמפוארות שיש בעולם:

אוניית ה EPIC עוגנת בנמל כפי שצולמה מה- Montjuic  בברצלונה
ככה היא נראית כשמתקרבים לטרמינל לפני העליה
וככה היא נראית ממש מלמטה, מה שגורם לך להבין כמה אתה קטן לידה

מה אני אגיד לכם? המפלצת הענקית הזו היא סוג של מלון צף, באורך של כ-330 מטר, המכילה כ-4000 נוסעים ומעל 1700 אנשי צוות. יש לה 20 מסעדות שונות, תוכניות בידור והופעות, פארק מים, מועדון כושר וספא, חנויות, לאונג'ים ומועדונים מסוגים שונים, אמפיתיאטרון, בריכות, באולינג, קזינו, מועדון לילדים בטווח גילאים ומה לא.... איך הם קוראים לזה? Free style cruising... מה שנכון, נכון: כל אחד מוצא לו את הפעילויות שמעניינות אותו....

יכולת הטיפול של אנשי הצוות מדהימה: תוך מספר שעות עלו בצורה יעילה ומסודרת 4000 הנוסעים לאוניה, ואחרי סיור קצר והתמקמות בתאים התחלנו להיכנס לראש: נופים מהממים, אוכל בשפע, פעיליות לרוב, ותחושת חופש עילאית. למעשה למשך שבוע איבדתי לחלוטין את תחושת הרעב שכן אתה פשוט אוכל מסביב לשעון... מגיע זמן הארוחה הבאה ואתה עודך שבע מהקודמת, אבל אתה אוכל - כי זה טעים, זה שונה, מרגש, מעוצב בצורה מגרה, והעיקר - כלול במחיר. השרות מעולה, בכל מקום ישנם אנשי צוות שרצים למלא את מבוקשך עם חיוך, והרבה רצון להנעים לך את הזמן, כמה שרק אפשר.

חנכנו את המצלמה החדשה (שרכשנו דקותיים לפני עזיבתנו את ארה"ב) בסט תמונות על הסיפון - ניחשתם נכון, לאורה של שקיעה מהממת, מספר שעות לאחר עזיבת הנמל בברצלונה:


בערב צפינו באחד המופעים הטובים שמציג בכמה מבירות העולם - The Blue Man Group show, ופרשנו לתא למיטה החצי עגולה והמפנקת, שנעה לה בתנועות עדינות (וכמעט בלתי מורגשות) על הגלים ומערסלת אותך לתוך החלום....

את היום השני בהפלגה (שבו לא יורדים לבקר בשום נמל) ניצלנו להעמקת ההיכרות עם האונייה ומגוון הפעיליות שבה:

מימין למעלה בכיוון השעון: אזור המבוגרים - סיפון שקט, החדר שלנו עם המרפסת לים, מסלולי הבאולינג, שחמט ענק על הסיפון, פארק מים, סיפון שיזוף מפנק, מבט על האוניה, קיר טיפוס, ושתי נופשות בבריכה תופסות שלווה

בערב חגגנו בת מצווה בארוחה מיוחדת במסעדת הדגל הצרפתית של האוניה, בנוכחות המשפחה המורחבת:

מזל טוב לנסיכה שלי

ביום השלישי קמנו עם הזריחה לצפות באוניה נכנסת לנמל של נאפולי מרפסת התא שלנו. קשה לתאר את העונג שבתחושה: שקט מסביב, האור לאט עולה, צבעים רכים של זריחה על העיר המתעוררת לאיטה:

השמש עולה מאחורי הר ווזוב
נכנסים לנמל של נאפולי
שובר הגלים והמגדלור 
אור רך ראשון על העיר המתעוררת

 את היום בחרנו לבלות בסורנטו, שהיא יפה ומעניינת יותר מנאפולי, אליה הגענו ברחפת אותה לקחנו מהנמל:


נמל נאפולי: ממתינים לרחפת בדרך לסורנטו
מיד עם הגעתינו לסורנטו עלינו במעלית שלקחה אותנו מהחוף אל מרומי הצוק. שם נגלו בפנינו מראות המפרץ עוצרי הנשימה:
המרינה של סורנטו

חופי הרחצה הצלולים של העיר
 
המפרץ היפה, הר וזוב ונאפולי רחוק באופק


התקשינו להיפרד מהנוף אז החלטנו להתיישב על מרפסת המלון המהמם Hotel Bellevue Syrene לקפה ומאפה. המלון יושב ממש על צוק, נוף המפרץ עוצר הנשימה פרוש ממש לרגליו ונראה מכל פינה, כל חדר בו הוא אחר, והעיצוב - להתעלף. השבעתי את בעלי שבחתונת הכסף נחזור לשם להתארח, עד אז יש לו עוד מספיק שנים לחסוך....(חדר בעונה עולה סביב ה- 500 יורו).

מימין למעלה בכוון השעון: הפטיו הפנימי של המלון, טרסת השיזוף, קפה ומאפה שהזמנו על המרפסת, המרפסת המוצלת מול הנוף


לא יכולתי שלא להצטלם על המרפסת היפהפיה הזו
בקושי רב התנתקנו מהנוף ופנינו לסמטאות הציוריות של העיר: חנויות קטנות ומקסימות של מזכרות, מאכלים מקומיים, מוצרי עור למיניהם לצד מסעדות, גלידריות איטלקיות משובחות ובתי קפה:


את היום הרביעי על הספינה ניצלנו למנוחה וקצת צילומי "ריזורט" שלי, כי הייתי חייבת לחנוך את הבגד ים ואת שמלת החוף החדשים שלי:


"היי, אייזיק, יש איזה קוקטייל מעניין פה על הבר...?"
  
  

תופסים שלווה בבריכה השקטה (אין כניסה לילדים!), ומנסים ללמוד קצת מהמדריך למצלמה החדשה...

ויש גם כאלו שיש להם כניסה לסיפון פרטי....

ביום החמישי ירדנו לבקר בעיר Livorno שבנמלה עגנו במשך היום. ליבורנו, היא עיר גדולה בחבל טוסקנה השוכנת דרומית לפיזה. ליבורנו, אשר הוקמה ככפר דייגים קטן במאה ה-15, מזכירה את ונציה, בשל התעלות והגשרים, סביב סימטאות העיר. ליבורנו מציעה למבקרים בה שיטוט רגלי בין סמטאותיה העקלקלות, חומות גדולות ותעלות המים גם ביקור במוזיאונים מעניינים, סיור במבצר עתיק ואפילו בית כנסת, במרכז ההיסטורי של העיר:

ליבורנו: ונציה של טוסקנה
ביום השישי ירדנו לחוף של קאן, צרפת. התחלנו בסיור משפחתי ברכבת הקטנה שסיפרה קצת על ההיסטוריה, קצת על הדמויות החשובות בעיר, המפורסמים שגרו בה לאורך השנים, הבניינים המרכזיים וקצת סיפורים מאחורי הקלעים של פסטיבל הסרטים המפורסם.
אחרי שהבנו מי נגד מי בעיר - התפצלנו: הבנים הלכו לשכור אופניים ולסוע לאורך הטיילת, ואנחנו הבנות הלכנו בעקבות החנויות האלגנטיות של Rue D'Antibes. טיול הבנים:

טיול הבנים: בעקבות היאכטות במרינה, יד ביד עם ג'ודי פוסטר, אופניים בטיילת
טיול הבנות:
טיול הבנות בעקבות בגדים ונעליים, ביקור בסניף של הפאטיסרי המפורסם "Laduree" (כולל טעימת מאקארונים) והיכרות ראשונית לבת המצווה הסטייליסטית שלי עם חנויות מעצבי העל כמו לואי ויטון ושאנל

אחרי יום מעייף של הרבה שעות הליכה בקאן, היה נחמד לחזור לחדר ולגלות רגע לפני המקלחת עכבר ופיל אצלך במיטה:
אנשי הצוות האלה יודעים טוב לעשות מעכבר פיל... :)

הירידה ביום האחרון היתה בפלמה דה מיורקה. העיר נהנית מחוף משגע באורך 5.5 ק"מ של חול נקי ומים צלולים, עיר עתיקה עם סמטאות יפות, קתדרלה מרשימה מאוד, וחנויות רבות במחירים אטרקטיביים (במיוחד בסוף עונה). שווה לבוא לפחות לשבוע כדי להנות מכל מה שיש לאי להציע, ואף לשוט לאיים אחרים בארכיפלג הבאלארי. הארכיפלג מורכב משלושה איים גדולים: מיורקה, מנורקה ואיביזה, שני איים קטנים בשם פורמנטרה וקאבררה, ועוד איים קטנים רבים. מיורקה הינו אי שאורכו 75 ק"מ מצפון לדרום, ו-100 ק"מ ממזרח למערב. מבחינה נופית הוא מציע אזור הררי לרגליו מפרצים סלעיים יפים, מערות קרסטיות יפות ועיירות נופש חמודות, אזור מישורי מרובה בחוות קטנות ושדות פלחה עם תחנות רוח ישנות (ששימשו בעבר לשאיבת מים) וערי מבצר בסגנון ימי הביניים. במיורקה יש הרבה מה לראות ומה לעשות: שיט, צלילה, רחצה בחופיה היפים, טיולים וביקורים בנקודות תצפית מרהיבות, מבצרים מתקופת ימי הביניים, כנסיות, מנזרים, חיי לילה פעילים לכל הגילאים, פאבים, בארים, דיסקוטקים, מופעי פלמינגו ועוד.




פלמה אכן היתה סיום מתוק להפלגה חוויתית שאין כמותה. את הערב האחרון בילינו באחת ממסעדות האוניה בפורום מלא, בטרם שוב נתפזר ברחבי הגלובוס, ולקינוח - מופע של Cirque du Soleil - היישר מלאס וגאס.
למי שטרם חווה הפלגה איכותית - ממליצה בחום, בהחלט כדאי לשקול כשאתם מתכננים את היעד הבא לכם לחופשה. למרות כמויות האוכל הבלתי נתפסות וחוסר תחושת הרעב כל אותו שבוע - נשארתי עם טעם של עוד.... :)
להמתקת העצב שבפרידה מהאוניה, התנחמנו שלפחות נשארו לנו עוד כמה ימים בברצלונה, בטרם נטוס חזרה הביתה... ועל זה - בפרק החמישי והאחרון.

להת' בקרוב,

דפני