בערך פעמיים בשנה יש לנו סיבה טובה לערוך ריוניון משפחתי, לבשל כמויות אוכל לשבט, ולעצב שולחן באופן חגיגי במיוחד - בערב ראש השנה ובליל הסדר בפסח (אם לא סופרים אירועים מיוחדים אחרים). ראש השנה הזה לקחתי על עצמי את האירוח, ומיד עם סיום סגירת רשימת המוזמנים, חלוקת מי מכין מה, ומה נלבש לאירוע המוח שלי החל להריץ בקדחתנות עיצובים אפשריים לשולחן.
אני אוהבת להפתיע את יקיריי בשולחן מעוצב ומשובב עין, שהופך את חוויית האוכל לנעימה וטעימה יותר, כי ידוע שאנחנו אוכלים גם עם העיניים, לא רק עם הפה. שולחן מעוצב נותן לכל אורח סביבו תחושה שהושקעה מחשבה, עבודה, ואהבה באירוח, מה שגורם לו להרגיש וולקאם במיוחד. ככה אני אוהבת לפנק את האורחים שלי, שהם בד"כ בני משפחתי האהובים, לא פחות מאשר לבשל להם מטעמים (ואולי אף יותר :)).
בדיוק כמו כשאני בוחרת אאוטפיט ללבוש, גם במקרה הזה ההשראה מגיעה מפריט ספציפי. אם בלבוש אני יכולה להחליט על איזו מטפחת שבא לי עליה באיזה בוקר, ואת כל האאוטפיט אני גוזרת מצבעי אותה מטפחת, כך גם עשיתי בנושא עיצוב השולחן: מצאתי בויטרינה שלי זוג פמוטים בצורת פרח עשויים מתכת וזכוכית בגוונים ורוד-צהוב-ירוק, שסיפקו את ההשראה לצבעוניות של השולחן כולו:
בחרתי מפה בצבע לבן שכבר היתה לי בארון, ואחרי ביקור קצר ב"פעמית סטור" חזרתי עם מפיות נייר באותם גוונים, דגלוני שנה טובה, ראנר תחרה בצבע ורוד פוקסיה, סרט אורגנזה בצבע פוקסיה, וגביעי נייר מקושטים בפסים ונקודות עבור הקינוח. כל שאר החומרים והכלים כבר היו בבית מאירוחים או עבודות יצירה קודמים.
על המפה הלבנה פרשתי שלושה ראנרים - שניים בצבע פוקסיה (מפעמית סטור) ואחד בירוק בהיר, שהיה לי בבית משארית של ראנר ישן אותו גזרתי לפי רוחב השולחן.
הוצאתי מהמדף הכי גבוה במטבח את סט כלי אוכל החגיגי שקיבלתי מתנה מאמא קצת אחרי החתונה, ומאז משמש אותי בארוחות החג ובאירועים מיוחדים. הצלחות לבנות ומעוטרות בפסי כסף עדינים (כמובן בטוחים לשימוש במיקרוגל ובמדיח כלים). כוסות היין מקריסטל, וכוסות השתיה שקופות בעלות בסיסים בצבעים משתנים.
כל מפית קופלה בצורת מניפה ונקשרה בסרט אורגנזה בקשירת פפיון:
הסנטר פיס שלי הוא סידור פרחים בגווני השולחן בצילינדר זכוכית אלגנטי על רגל, שהכנתי בעצמי. הוא מורכב מכעשרה ענפים של כריזנטמות בצבע פוקסיה, ליזיאנטוס לבן וורוד בהיר, ופרח קישוט שקראו לו בחנות "קרמיט" כי הוא בגוון קרמיט הצפרדע מהחבובות. כל הפרחים כולל הספוג עלו כ-90 ש"ח, קצת יותר זול מאשר לקנות סידור מוכן, אבל העיקר הוא שזה יצא בדיוק כמו שאני רוצה. את הספוג בו תקעתי את הפרחים הסוואתי באמצעות שאריות בדים מהראנרים, ולטאץ' אחרון הוספתי מחרוזת עדינה של פנינים להשלמת המראה:
התוצאה היתה יפה וזכתה למחמאות מצד המשפחה. אני חושדת בעצמי לפעמים שאני משקיעה מאוד בעיצוב כאילו כדי לחפות על העובדה שאני לא בשלנית סופר מוכשרת, אלא רק "בסדר" כזה.... או לפחות הבטחון העצמי שלי בתחום הבישול לא משהו.... חייבת להודות בביישנות מה שהתגובות על האוכל היו לא פחות טובות מאלו של השולחן, אז אולי יש תקווה.... :)
מאחלת לכם שנה טובה, מתוקה ויפהפיה, ואם יש לכם תמונות יפות משולחנות החג שלכם אשמח שתשתפו....
חג שמח,
♥
דפני
אני אוהבת להפתיע את יקיריי בשולחן מעוצב ומשובב עין, שהופך את חוויית האוכל לנעימה וטעימה יותר, כי ידוע שאנחנו אוכלים גם עם העיניים, לא רק עם הפה. שולחן מעוצב נותן לכל אורח סביבו תחושה שהושקעה מחשבה, עבודה, ואהבה באירוח, מה שגורם לו להרגיש וולקאם במיוחד. ככה אני אוהבת לפנק את האורחים שלי, שהם בד"כ בני משפחתי האהובים, לא פחות מאשר לבשל להם מטעמים (ואולי אף יותר :)).
בדיוק כמו כשאני בוחרת אאוטפיט ללבוש, גם במקרה הזה ההשראה מגיעה מפריט ספציפי. אם בלבוש אני יכולה להחליט על איזו מטפחת שבא לי עליה באיזה בוקר, ואת כל האאוטפיט אני גוזרת מצבעי אותה מטפחת, כך גם עשיתי בנושא עיצוב השולחן: מצאתי בויטרינה שלי זוג פמוטים בצורת פרח עשויים מתכת וזכוכית בגוונים ורוד-צהוב-ירוק, שסיפקו את ההשראה לצבעוניות של השולחן כולו:
 |
| הפמוט שעיצוב השולחן נבנה סביבו |
בחרתי מפה בצבע לבן שכבר היתה לי בארון, ואחרי ביקור קצר ב"פעמית סטור" חזרתי עם מפיות נייר באותם גוונים, דגלוני שנה טובה, ראנר תחרה בצבע ורוד פוקסיה, סרט אורגנזה בצבע פוקסיה, וגביעי נייר מקושטים בפסים ונקודות עבור הקינוח. כל שאר החומרים והכלים כבר היו בבית מאירוחים או עבודות יצירה קודמים.
על המפה הלבנה פרשתי שלושה ראנרים - שניים בצבע פוקסיה (מפעמית סטור) ואחד בירוק בהיר, שהיה לי בבית משארית של ראנר ישן אותו גזרתי לפי רוחב השולחן.
הוצאתי מהמדף הכי גבוה במטבח את סט כלי אוכל החגיגי שקיבלתי מתנה מאמא קצת אחרי החתונה, ומאז משמש אותי בארוחות החג ובאירועים מיוחדים. הצלחות לבנות ומעוטרות בפסי כסף עדינים (כמובן בטוחים לשימוש במיקרוגל ובמדיח כלים). כוסות היין מקריסטל, וכוסות השתיה שקופות בעלות בסיסים בצבעים משתנים.
כל מפית קופלה בצורת מניפה ונקשרה בסרט אורגנזה בקשירת פפיון:
 |
| גביעי המוס בצבעי השולחן, כוסות יין מקריסטל |
הסנטר פיס שלי הוא סידור פרחים בגווני השולחן בצילינדר זכוכית אלגנטי על רגל, שהכנתי בעצמי. הוא מורכב מכעשרה ענפים של כריזנטמות בצבע פוקסיה, ליזיאנטוס לבן וורוד בהיר, ופרח קישוט שקראו לו בחנות "קרמיט" כי הוא בגוון קרמיט הצפרדע מהחבובות. כל הפרחים כולל הספוג עלו כ-90 ש"ח, קצת יותר זול מאשר לקנות סידור מוכן, אבל העיקר הוא שזה יצא בדיוק כמו שאני רוצה. את הספוג בו תקעתי את הפרחים הסוואתי באמצעות שאריות בדים מהראנרים, ולטאץ' אחרון הוספתי מחרוזת עדינה של פנינים להשלמת המראה:
 |
| צילינדר עם תפוחים על השולחן בסלון להשלמת המראה |
התוצאה היתה יפה וזכתה למחמאות מצד המשפחה. אני חושדת בעצמי לפעמים שאני משקיעה מאוד בעיצוב כאילו כדי לחפות על העובדה שאני לא בשלנית סופר מוכשרת, אלא רק "בסדר" כזה.... או לפחות הבטחון העצמי שלי בתחום הבישול לא משהו.... חייבת להודות בביישנות מה שהתגובות על האוכל היו לא פחות טובות מאלו של השולחן, אז אולי יש תקווה.... :)
מאחלת לכם שנה טובה, מתוקה ויפהפיה, ואם יש לכם תמונות יפות משולחנות החג שלכם אשמח שתשתפו....
חג שמח,
♥
דפני
