popup sign form

פרטים עלי

התמונה שלי
נעים מאוד, שמי דפנה מאור בלסקי ואני מלבישה בתים ואנשים. אני סטייליסטית אישית ויועצת תדמית מחיפה, מרצה לסטיילינג אופנה, עושה הום סטיילינג לבתים, ומעצבת תכשיטי אופנה. אני בוגרת לימודי סטיילינג בשנקר, נשואה ואמא לשני ילדים. בניגוד לדעה הרווחת שסטייליסט זו פריבילגיה השמורה לסלבס, מהות העבודה שלי היא עזרה לנשים רגילות, מכל הגילאים, בכל המידות, בכל המשקלים, באשר הן. אני קוראת לעצמי "סטייליסטית של העם" - מרבית לקוחותיי הם נשים וגברים במידות אמיתיות. מעצם היותי אישה מלאה (עם עבר ממש מלא!) ומהתמודדות אישית יומיומית בחיפוש מתמיד אחר הלוק המחמיא שידגיש את היתרונות ויטשטש אזורים בעייתים - אני מבינה לליבן של רוב הנשים. רוב התכנים והתמונות בבלוג מוצגים מנקודת ראות זו, מה שעוזר לנשים רבות להזדהות מצד אחד, ומצד שני לקבל טיפים ורעיונות למראה קל ליישום, לא יקר אך מחמיא ונשי. הבלוג משתף גם באהבותיי הנוספות בנוסף לאופנה - עיצוב פנים ויצירה. למידע נוסף על בקרו באתרים: שירותי סטיילינג והרצאות www.daphne-styling.co.il הום סטיילינג: www.dmb-homestyling.com עיצוב תכשיטים: www.daphne-style.com

21 בספטמבר 2014

שוטי, שוטי ספינתי

לשוט באוניית נוסעים מפוארת בסגנון "ספינת האהבה" רציתי כבר הרבה מאוד זמן, למעשה עוד מהיותי ילדה שצפתה בסדרה המתקתקה וחלמה להביט אל השקיעה הרומנטית מהסיפון, כששערה מתבדר ברוח הנעימה. הקיץ הזה הצלחתי להגשים את החלום, בליווי המשפחה המורחבת, כחלק מחגיגות בת המצווה של ביתי הבכורה.

את השייט הזמנו כבר לפני כשנה וחצי בחברת Norwegian Cruise Lines,  והוא החוליה הרביעית בנסיעתנו, אחרי טיולנו בארה"ב (ראו פוסטים קודמים: "זכרונות מאמריקה" פרק 1, פרק 2, פרק 3). המסלול הנבחר הוא שיט בן שבעה ימים היוצא מברצלונה, עם עגינות ביניים בנאפולי, רומא, ליבורנו, קאן, פלמה דה מיורקה, וחזרה לברצלונה. את המסלול היפה הזה עושה אוניית ה-EPIC, אחת מאוניות הנוסעים הגדולות והמפוארות שיש בעולם:

אוניית ה EPIC עוגנת בנמל כפי שצולמה מה- Montjuic  בברצלונה
ככה היא נראית כשמתקרבים לטרמינל לפני העליה
וככה היא נראית ממש מלמטה, מה שגורם לך להבין כמה אתה קטן לידה

מה אני אגיד לכם? המפלצת הענקית הזו היא סוג של מלון צף, באורך של כ-330 מטר, המכילה כ-4000 נוסעים ומעל 1700 אנשי צוות. יש לה 20 מסעדות שונות, תוכניות בידור והופעות, פארק מים, מועדון כושר וספא, חנויות, לאונג'ים ומועדונים מסוגים שונים, אמפיתיאטרון, בריכות, באולינג, קזינו, מועדון לילדים בטווח גילאים ומה לא.... איך הם קוראים לזה? Free style cruising... מה שנכון, נכון: כל אחד מוצא לו את הפעילויות שמעניינות אותו....

יכולת הטיפול של אנשי הצוות מדהימה: תוך מספר שעות עלו בצורה יעילה ומסודרת 4000 הנוסעים לאוניה, ואחרי סיור קצר והתמקמות בתאים התחלנו להיכנס לראש: נופים מהממים, אוכל בשפע, פעיליות לרוב, ותחושת חופש עילאית. למעשה למשך שבוע איבדתי לחלוטין את תחושת הרעב שכן אתה פשוט אוכל מסביב לשעון... מגיע זמן הארוחה הבאה ואתה עודך שבע מהקודמת, אבל אתה אוכל - כי זה טעים, זה שונה, מרגש, מעוצב בצורה מגרה, והעיקר - כלול במחיר. השרות מעולה, בכל מקום ישנם אנשי צוות שרצים למלא את מבוקשך עם חיוך, והרבה רצון להנעים לך את הזמן, כמה שרק אפשר.

חנכנו את המצלמה החדשה (שרכשנו דקותיים לפני עזיבתנו את ארה"ב) בסט תמונות על הסיפון - ניחשתם נכון, לאורה של שקיעה מהממת, מספר שעות לאחר עזיבת הנמל בברצלונה:


בערב צפינו באחד המופעים הטובים שמציג בכמה מבירות העולם - The Blue Man Group show, ופרשנו לתא למיטה החצי עגולה והמפנקת, שנעה לה בתנועות עדינות (וכמעט בלתי מורגשות) על הגלים ומערסלת אותך לתוך החלום....

את היום השני בהפלגה (שבו לא יורדים לבקר בשום נמל) ניצלנו להעמקת ההיכרות עם האונייה ומגוון הפעיליות שבה:

מימין למעלה בכיוון השעון: אזור המבוגרים - סיפון שקט, החדר שלנו עם המרפסת לים, מסלולי הבאולינג, שחמט ענק על הסיפון, פארק מים, סיפון שיזוף מפנק, מבט על האוניה, קיר טיפוס, ושתי נופשות בבריכה תופסות שלווה

בערב חגגנו בת מצווה בארוחה מיוחדת במסעדת הדגל הצרפתית של האוניה, בנוכחות המשפחה המורחבת:

מזל טוב לנסיכה שלי

ביום השלישי קמנו עם הזריחה לצפות באוניה נכנסת לנמל של נאפולי מרפסת התא שלנו. קשה לתאר את העונג שבתחושה: שקט מסביב, האור לאט עולה, צבעים רכים של זריחה על העיר המתעוררת לאיטה:

השמש עולה מאחורי הר ווזוב
נכנסים לנמל של נאפולי
שובר הגלים והמגדלור 
אור רך ראשון על העיר המתעוררת

 את היום בחרנו לבלות בסורנטו, שהיא יפה ומעניינת יותר מנאפולי, אליה הגענו ברחפת אותה לקחנו מהנמל:


נמל נאפולי: ממתינים לרחפת בדרך לסורנטו
מיד עם הגעתינו לסורנטו עלינו במעלית שלקחה אותנו מהחוף אל מרומי הצוק. שם נגלו בפנינו מראות המפרץ עוצרי הנשימה:
המרינה של סורנטו

חופי הרחצה הצלולים של העיר
 
המפרץ היפה, הר וזוב ונאפולי רחוק באופק


התקשינו להיפרד מהנוף אז החלטנו להתיישב על מרפסת המלון המהמם Hotel Bellevue Syrene לקפה ומאפה. המלון יושב ממש על צוק, נוף המפרץ עוצר הנשימה פרוש ממש לרגליו ונראה מכל פינה, כל חדר בו הוא אחר, והעיצוב - להתעלף. השבעתי את בעלי שבחתונת הכסף נחזור לשם להתארח, עד אז יש לו עוד מספיק שנים לחסוך....(חדר בעונה עולה סביב ה- 500 יורו).

מימין למעלה בכוון השעון: הפטיו הפנימי של המלון, טרסת השיזוף, קפה ומאפה שהזמנו על המרפסת, המרפסת המוצלת מול הנוף


לא יכולתי שלא להצטלם על המרפסת היפהפיה הזו
בקושי רב התנתקנו מהנוף ופנינו לסמטאות הציוריות של העיר: חנויות קטנות ומקסימות של מזכרות, מאכלים מקומיים, מוצרי עור למיניהם לצד מסעדות, גלידריות איטלקיות משובחות ובתי קפה:


את היום הרביעי על הספינה ניצלנו למנוחה וקצת צילומי "ריזורט" שלי, כי הייתי חייבת לחנוך את הבגד ים ואת שמלת החוף החדשים שלי:


"היי, אייזיק, יש איזה קוקטייל מעניין פה על הבר...?"
  
  

תופסים שלווה בבריכה השקטה (אין כניסה לילדים!), ומנסים ללמוד קצת מהמדריך למצלמה החדשה...

ויש גם כאלו שיש להם כניסה לסיפון פרטי....

ביום החמישי ירדנו לבקר בעיר Livorno שבנמלה עגנו במשך היום. ליבורנו, היא עיר גדולה בחבל טוסקנה השוכנת דרומית לפיזה. ליבורנו, אשר הוקמה ככפר דייגים קטן במאה ה-15, מזכירה את ונציה, בשל התעלות והגשרים, סביב סימטאות העיר. ליבורנו מציעה למבקרים בה שיטוט רגלי בין סמטאותיה העקלקלות, חומות גדולות ותעלות המים גם ביקור במוזיאונים מעניינים, סיור במבצר עתיק ואפילו בית כנסת, במרכז ההיסטורי של העיר:

ליבורנו: ונציה של טוסקנה
ביום השישי ירדנו לחוף של קאן, צרפת. התחלנו בסיור משפחתי ברכבת הקטנה שסיפרה קצת על ההיסטוריה, קצת על הדמויות החשובות בעיר, המפורסמים שגרו בה לאורך השנים, הבניינים המרכזיים וקצת סיפורים מאחורי הקלעים של פסטיבל הסרטים המפורסם.
אחרי שהבנו מי נגד מי בעיר - התפצלנו: הבנים הלכו לשכור אופניים ולסוע לאורך הטיילת, ואנחנו הבנות הלכנו בעקבות החנויות האלגנטיות של Rue D'Antibes. טיול הבנים:

טיול הבנים: בעקבות היאכטות במרינה, יד ביד עם ג'ודי פוסטר, אופניים בטיילת
טיול הבנות:
טיול הבנות בעקבות בגדים ונעליים, ביקור בסניף של הפאטיסרי המפורסם "Laduree" (כולל טעימת מאקארונים) והיכרות ראשונית לבת המצווה הסטייליסטית שלי עם חנויות מעצבי העל כמו לואי ויטון ושאנל

אחרי יום מעייף של הרבה שעות הליכה בקאן, היה נחמד לחזור לחדר ולגלות רגע לפני המקלחת עכבר ופיל אצלך במיטה:
אנשי הצוות האלה יודעים טוב לעשות מעכבר פיל... :)

הירידה ביום האחרון היתה בפלמה דה מיורקה. העיר נהנית מחוף משגע באורך 5.5 ק"מ של חול נקי ומים צלולים, עיר עתיקה עם סמטאות יפות, קתדרלה מרשימה מאוד, וחנויות רבות במחירים אטרקטיביים (במיוחד בסוף עונה). שווה לבוא לפחות לשבוע כדי להנות מכל מה שיש לאי להציע, ואף לשוט לאיים אחרים בארכיפלג הבאלארי. הארכיפלג מורכב משלושה איים גדולים: מיורקה, מנורקה ואיביזה, שני איים קטנים בשם פורמנטרה וקאבררה, ועוד איים קטנים רבים. מיורקה הינו אי שאורכו 75 ק"מ מצפון לדרום, ו-100 ק"מ ממזרח למערב. מבחינה נופית הוא מציע אזור הררי לרגליו מפרצים סלעיים יפים, מערות קרסטיות יפות ועיירות נופש חמודות, אזור מישורי מרובה בחוות קטנות ושדות פלחה עם תחנות רוח ישנות (ששימשו בעבר לשאיבת מים) וערי מבצר בסגנון ימי הביניים. במיורקה יש הרבה מה לראות ומה לעשות: שיט, צלילה, רחצה בחופיה היפים, טיולים וביקורים בנקודות תצפית מרהיבות, מבצרים מתקופת ימי הביניים, כנסיות, מנזרים, חיי לילה פעילים לכל הגילאים, פאבים, בארים, דיסקוטקים, מופעי פלמינגו ועוד.




פלמה אכן היתה סיום מתוק להפלגה חוויתית שאין כמותה. את הערב האחרון בילינו באחת ממסעדות האוניה בפורום מלא, בטרם שוב נתפזר ברחבי הגלובוס, ולקינוח - מופע של Cirque du Soleil - היישר מלאס וגאס.
למי שטרם חווה הפלגה איכותית - ממליצה בחום, בהחלט כדאי לשקול כשאתם מתכננים את היעד הבא לכם לחופשה. למרות כמויות האוכל הבלתי נתפסות וחוסר תחושת הרעב כל אותו שבוע - נשארתי עם טעם של עוד.... :)
להמתקת העצב שבפרידה מהאוניה, התנחמנו שלפחות נשארו לנו עוד כמה ימים בברצלונה, בטרם נטוס חזרה הביתה... ועל זה - בפרק החמישי והאחרון.

להת' בקרוב,

דפני